חסידות על שמואל א כד:יז

כִּי יֵשׁ קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה, וְקוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה (שמות ל״ב:י״ח), כְּפִי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁל כָּל אֶחָד. וְעַל כֵּן שָׁאוּל שֶׁהָיָה רוֹדֵף אֶת דָּוִד עַל שֶׁרָאָה בּוֹ שֶׁיִּמְלֹךְ, מָצִינוּ שָׁם בַּמִּקְרָא, כְּשֶׁנִּזְדַּמְּנוּ יַחַד שָׁאוּל וְדָוִד, אָמַר לוֹ שָׁאוּל לְדָוִד (שמואל־א כד): הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי דָּוִד –